"....וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל-כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם, לְדֹרֹתָם; וְנָתְנוּ עַל-צִיצִת הַכָּנָף, פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם, לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹת יְהוָה, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם....."

במדבר, שלח, פרק ט", פסוקים ל"ח- מ"א.

טלית, מהי ומה שימושה?

טלית הינה תשמיש קדושה יהודי העשוי ממשי, צמר או פשתן, ששזורות בקצותיו ציציות. מתעטפים בו בעיקר בעת תפילת שחרית. הטלית קרויה גם ארבע כנפות.

את הטלית לובשים הגברים בזמן התפילה בבית הכנסת בעיקר בזמן תפילת שחרית. הטלית מבודדת את המתפלל מסביבתו ועוזרת לו להתרכז ולהתכוון בתפילה. אחת מהמטרות שלשמה לובשים טלית היא ליצור שוויון בין כל המתפללים בבית הכנסת, שכן מדובר במעטה אחיד שמכסה על הבגדים שלובש האדם – שאיכותם ומצבם מעידים על מצבו הכלכלי.

כביהדות האורתודוקסית יש מהאשכנזים הנוהגים להתעטף בטלית רק אחרי החתונה. לפי מנהג זה, לפני החתונה מתעטפים בטלית רק במקרים מיוחדים, כגון, שליח ציבור, בעלייה לתורה, או ברכת כהנים.
מקורו של המנהג, הוא לימוד מסמיכות הפרשיות של "גדילים תעשה לך" ו"כי יקח איש אשה". אמנם יש לציין שדווקא המשנה ברורה, אשר רב גדולי פוסקי אשכנז מסתמכים עליו, יוצא נגד מנהג זה וכתב ש"הוא מנהג תמוה: דעד שלא ישא אשה יהיה יושב ובטל ממצוות ציצית?!"

מנהג בני עדות המזרח הוא להתעטף מגיל בר מצווה ואפילו קודם לכן. ביהדות תימן נוהגים להתעטף בטלית מגיל חינוך (גיל 5 לערך), בתימן עטו טלית כל היום, כשהיא מקופלת בקיפול צר ומונחת על כתפם כששהו מחוץ לביתם, כיום נשכח המנהג.

אצל חסידים ומקובלים נהוג להתעטף בטלית גם בזמן תפילת ערבית בשבת. תלמידי חכמים רבים לומדים יום שלם כשהם עטופים בטלית. אבי הבן בזמן המילה מתעטף בטלית, אצל הספרדים חתן ביום חופתו, וכן נהוג לקבור בטלית ללא ציציות.

ישנם סוגים רבים ושונים של טליתות, עשויים מבדים שונים ומקושטים באיורים שונים.

ישנו פטנט עולמי חדש, היחודי לקניון היהודי קליפ לטלית , לתפיסה משני הכוונים, כדי שהטלית לא תגלוש מהכתפיים בשעת התפילה: