ש"ס שוטנשטיין הרי הוא תלמוד בבלי מבואר בתוספת הערות והארות, עם תבנית ש"ס וילנא "עוז והדר", מסודר מחדש בהגהה מדויקת, בצירוף "תורה אור השלם", "לקוטי רש"י", ועוד.

הייחוד של המהדורה הוא, התרגום מארמית עתיקה לעברית מקורית, דבר המקל על הלימוד ומוסיף להבנה של הלומד, וכך יכול הלומד, להתעמק יותר בלימוד, ללמוד בצורה מהירה יותר ולסגור את הגמרא בהרגשה מתוקה שלמד את המסכתא בצורה הנכונה והברורה ביותר.

ש"ס שוטנשטיין

המהדורה הראשונה של ש"ס שוטנשטיין יצאה לאור בחודש תשרי תשס"ו (2005) ע"י חברת הוצאת ספרים "מסורה ארטסקרול" בע"מ, העורכים הראשיים של הש"ס הם: הרב חיים מלינוביץ, הרב יעקב דוד אילן, הרב יצחק גולדשטיין, הרב ישראל שמחה שארר והרב מרקוס.

יצחק א.ישיבת חברון (17)

"אני לומד בישיבה בשיעור ג' וב"ה רואה הצלחה בלימוד הגמרא, לאחרונה התחלתי ללמוד את ש"ס שוטנשטיין, הלימוד עם ש"ס שוטנשטיין הרבה יותר מובן, מהיר ותכליתי. כך אני לא מבזבז זמן בהבנת הגמרא: מילים בארמית ואפילו את הקושיה ובתירוץ ממש! למה להתאמץולבזבז כ"כ זמן רק על הפענוח ?
עכשיו כשאני לומד עם שוטנשטיין אני מספיק באותו זמן לחזור כמה פעמים על מה שלמדתי! התיעצתי על כך עם חברי וכולם, כך התרשמתי סוברים כמוני."

קצת הסטוריה.

התלמוד הבבלי שנוצר בין המאות 3-5 לפני הספירה , במרכז היהודי בבבל, מבוסס על המשנה אך שלא כמוה נכתב בשפה הארמית (ולא בעברית).
התלמוד הבבלי זכה למעמד הבכורה, והא נחשב "לספר היותר חשוב בתרבות היהודית. חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל", "מפעל איתנים אינטלקטואלי" של מאות אמוראים שפעלו בבבל ובארץ ישראל במשך כשלוש מאות וחמישים שנה. התלמוד הבבלי כולל שיונים על המשנה, והוא "הסמכות הפרשנית המוסמכת, המרחיבה והיוצרת של משנת ר' יהודה הנשיא".

עורכו הראשי של התלמוד הבבלי היה רב אשי ראש ישיבת סורא בבבל, כאמור, מבנה התלמוד מבוסס על מבנה המשנה ומכאן חלוקתו למסכתות: התלמוד הבבלי כולל 37 מסכתות, הכלולות בששת הסדרים שהם: זרעים, מועד, נשים, נזיקין קדשים וטהרות.

לאחר חתימתו של התלמוד, נוספו עליו המפרשים על הגמרא שהם: רש"י, ראשונים, אחרונים וכן בעלי התוספות, טקסט הפרשנות שלהם נוסף לדף התלמוד הבבלי.

ההדפסה הראשונה והחלקית של התלמוד הבבלי הייתה באיטליה, בשנת 1484, המהדורה השלמה הראשונה כולל פירוש רש"י ובעלי התוספות הודפסה בין השנים 1520-1523 באיטליה, והייתה בה חלוקה לדפים ועמודים. בין השנים 1546-1551 הודפס דפוס וילנא עם מראי מקומות ועזרים חשובים נוספים. במהדורות החדשות של התלמוד הבבלי דוגמת מהדורת "שוטנשטיין" שוחזרו גם מדרשי אגדה, לצד ביטויים שנאסרו בשעתם בכתיבה, כגון: משומד, כומר, וכן תרגום בהיר ומובן לעברית ולאנגלית מהארמית העתיקה.